במאמר שהתפרסם בביטאון האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מחודש מאי 2024, דנו המחברים במחלות, בטיפולים ובתרופות המשפיעים על תמותה בחולים הסובלים מספחת. ידוע, למשל, כי מחלות של מערכת הלב וכלי הדם הן גורם בתמותה אצל חולי ספחת. לעומת זאת, תרופות סיסטמיות יכולות לשפר ואף למנוע תמותה.
מטרת העבודה הייתה להעריך חשיבות תחלואה נלוות וטיפולים על סיכוני תמותה בחולי ספחת, באוכלוסייה של 4.37 מיליון אזרחי אלברטה, קנדה. נבדקו 18,618 חולי ספחת והושוו לאוכלוסייה דומה ללא ספחת ביחס של 1:3 , בגיל ובמין הנבדקים. המחקר הסתמך על מאגר שרותי הרפואה באלברטה קנדה, בתקופה של בין השנים 2012 ל-2019. הנבדקים שהשתתפו במחקר נבדקו לגבי תחלואה נלוות וטיפולים שקבלו באותן שנים.
התוצאות הדגימו, כי תמותה אצל חולי ספחת הייתה משמעותית יותר מאשר קבוצת הביקורת, כאשר הגיל הממוצע לתמותה אצל חולי ספחת היה 72 שנים לעומת גיל ממוצע של 74.4 באוכלוסיית הביקורת. הגורמים המסייעים לתמותה באוכלוסיית הנבדקים הייתה בעיקר על רקע פגיעה בכבד בעקבות שימוש בתרופות, מחלות נפש דו קוטביות ובעיקר מחלות לב וכלי דם. בחולי ספחת שנטלו תרופות ביולוגיות התמותה הייתה נמוכה יותר . לא נבדקו סוגי הספחת, עישון וצריכת אלכוהול אצל שתי הקבוצות.
לסיכום, מדווחים המחברים כי, פגיעה בכבד, בעיות נפשיות דו קוטביות ומחלות הלב וכלי הדם, נמצאו כמחלות נלוות המשפיעות על שרידות אצל חולי ספחת. תרופות ביולוגיות במטופלי ספחת, הפחיתה את הסיכון לתמותה.
