סרטן העור הוא הסרטן השכיח ביותר בעולם. במאמר שפורסם בירחון הרפואי של ניו-אינגלנד, מתברר שכ-20% מהאמריקאים יחלו בסרטן זה לאורך חייהם. סרטני העור שאינם מלנומה, הם הסרטנים השכיחים ביותר בארה"ב, עם כ-5 מיליון מקרים בשנה. מבין סרטנים אלו סרטן תאי הקשקש הוא השני בשכיחותו, אחרי סרטן תאי הבסיס. גרורות בבלוטות לימפה מופיעות ב-1.9-5.2% מהחולים והתמותה מהמחלה היא של 15-34% מהחולים. בחולים מדוכאי חיסון שכיחות המחלה גדלה בפקטור של 655-250, עם שכיחות גדולה יותר של חזרת הגידול סמוך לנגע הראשוני וכן גרורות ב6-15% מהחולים המדוכאים. המחלה שכיחה יותר בגברים מנשים ביחס של 3 ל-1 והסיכון במחלה עולה עם הגיל. הנגעים מתבטאים בקשקשת, פצעים מדממים בעיקר באזורים חשופים לשמש.
שכיחות סרטן תאי הקשקש עולה , ויש חשיבות בצורך להכיר את הגידול הזה, מבחינת גורמים – קרינת UV, מניעת שימוש במכוני שיזוף, להכיר צורת הנגעים ומיקומם באזורים חשופים, וכמובן הטיפול בסוג סרטן עור זה. הטיפולים השכיחים בסוג זה של סרטו עור, הם הטיפולים הכירוגיים, למיניהם, הן בכירורגיה זעירה והן בשיטת מוהס, כן מטפלים בצריבה חשמלית וגרידת הנגע וכן שימוש בחומרים מקומיים אנטי סרטניים כמו 5 פלורואורציל, רטינואידים ועוד.
בעתיד, צפויים טיפולים מונעים, תרופות ספציפיות מעכבות, טיפולים בהזרקה לנגעים עצמם וכן טיפולים בתרופות דרך הפה.
האם טיפול בניתוח בשיטת מוהס יעיל כטיפול במלנומה ממוקמת ביחדת הציפורן.
ד"ר סרברניק, רופא עור בכיר, מסביר כי במאמר שפורסם החודש בעיתון SURGERY DERMATOLOGIC הישוו הצלחת טיפולים שונים במלנומה ממוקמת ביחידת הציפורן. האפשרויות הניתוחיות היו, גרידה של יחידת הציפורן הנגועה, הרחקה כירורגית של המלנומה בשיטת מוהס או כריתה מוחלטת של יחידת הציפורן הנגועה. כאשר בדקו מקרים שטופלו והנגע חזר, נמצא ש מקבוצה של 254 מטופלים בגרידה היו רק 4.72% מקרי חזרה ( 12 מקרי חזרה מתוך 254 מקרים) בשיטת מוהס, שכיחות החזרה הייתה 8.69%(2 מתוך 23 מטופלים), והמטופלים שעברו כריתה, שכיחות החזרה הייתה 2.94%(1 מתוך 34 מטופלים). לא הייתה מובהקות סטטיסטית מאף אחד מהשיטות, ובאף מקרה מהמטופלים לא היו מקרי גרורות או מוות.
מכיוון ובשתי השיטות שאינן דורשות כריתה שלמה של יחידת הציפורן, השיגו המחברים תוצאות טובות, הרי יש לשקול היטב, אם לטפל במלנומה ממוקמת ביחידת הציפורן בטיפולים שאינם אגרסיביים ,ולהימנע מטיפולים של כריתת יחידת הציפורן.
האם יש קשר בין מעכבי CALCINERIUM מקומיים וסרטן אצל חולי דלקת עור אטופית
ד"ר אביגדור סרברניק מוסיף ומפנה למאמר שהופיע בחודש האחרון בעיתון DERMATROLOGY CLINICAL OF JOURNAL AMERICAN , נבדק האם טיפול בתרופה PROTOPIC אצל חולי דלקת עור אטופית מעלה את הסיכון לפתח ממאירות סיסטמית .במטופלים. המטופלים בפרוטופיק הושוו למטופלים במשחות סטרואידליות כטיפול אלטרנטיבי במחלה העורית.
המחברים שמקורם בטאיוואן ,בדקו רשימות של חולי סרטן במשך 5 שנים, בין השנים 2003-2007, ובמקביל בדקו רשימות חולי דרמטיטיס אטופית בין השנים 2003-2010. נבדקו חולים שטופלו בתקופה זו בפרוטופיק וכן בסטרואידים מקומיים. המחקר כלל 195,925 חולים במחלת העור , מהם39,185 שטופלו בפרוטופיק ו155,740 חולים שטופלו בסטרואידים מקומיים. בשתי הקבוצות, 52% מהאוכלוסיה היו נשים והגיל הממוצא היה 15.69-17.68שנים.
בעבודה זו, לא נמצא ה כל עדות התומכת בקשר בין שימוש בפרוטופיק וסרטן מכל סוג , וזאת בהשוואה לחולים שטופלו בסטרואידים באותה תקופה. לא נמצאה עליה משמעותית בשכיחות סרטן , פרט לעליה מסוימת במקרי לויקמיה. משום כך ממליצים המחברים שרופאים המטפלים בחולים אטופיים בפרוטופיק, יהיו מודעים לפוטנציאל גבוה יותר ללויקמיה בחולים . לציין ששטחי עור רחבים שנמשחו בפרוטופיק וכן עור שביר אצל חולים אטופיים ,יכולים לגרום לריכוזים גבוהים של התרופה ובהמשך לתגובות של דיכוי אימונולוגי.
